רש"י על שבת ק״ז ב:י״ב

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת ק״ז ע״ב:י״א רש"י על שבת ק״ח ע״א:א׳ »

1 שבת פתח ↗

אָמַר מָר בַּר הַמְדּוּרֵי אָמַר שְׁמוּאֵל: הוֹשִׁיט יָדוֹ לִמְעֵי בְּהֵמָה וְדִלְדֵּל עוּבָּר שֶׁבְּמֵעֶיהָ — חַיָּיב. מַאי טַעְמָא? אָמַר רָבָא: בַּר הַמְדּוּרֵי אַסְבְּרַהּ לִי, לָאו אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: הַאי מַאן דִּתְלַשׁ כְּשׁוּתָא מֵהִיזְמֵי וְהִיגֵי מִיחַיַּיב מִשּׁוּם עוֹקֵר דָּבָר מִגִּידּוּלוֹ. הָכָא נָמֵי, מִיחַיַּיב מִשּׁוּם עוֹקֵר דָּבָר מִגִּידּוּלוֹ. אָמַר אַבָּיֵי: הַאי מַאן דִּתְלַשׁ

2 שבת פתח ↗

3 שבת פתח ↗

4 שבת פתח ↗

4 משפטי עוזיאל פתח ↗

ואל תשיבני ממ״ש בירושלמי: ״רבנן דקיסרין אמרין ההן דצייד כוורא וכל דבר שאתה מבדילו מחיותו חייב משום קוצר״ ירושלמי פ״ז ה״ב. שודאי דברי רבנן דקיסרין אינן כהלכה, שהרי בתלמודין גרסינן: השולה דג מן הים, כיון שיבש בו כסלע חייב, ופרש״י משום נטילת נשמה שבת קז,ב, והרמב״ם ז״ל כתב דין זה בכלל שוחט וחונק, שהוא בכלל נטילת נשמה שם פי״א ה״א ולא בכלל קוצר, ואף רבנן דקיסרין לא אמרו אלא בדגים וכיוצא בו, שצירתן היא מיתתן, הלכך דמו לקוצר, אבל בכל שאר בע״ח שמיתתן היא בשחיטה או הכאה וחניקה, נטילת נשמתן היא אסורה מדין שוחט ולא משום עוקר דבר מגדולו, וכן חובל בחברו, חייב משום מפרק, שעיקרו הוא בדבר שאין בו רוח חיים ולא שייך בו עוקר דבר מגדולו, ודברי הרמב״ן שהרשב״א הביאם בחבורו צל״ע. ורש״י ז״ל פירש הסוגיא כפשטה, שדלדל עובר במעי בהמה חייב משום עוקר, שהוא תולדה דקוצר, ולשיטתיה אזיל, דבהמה היא בכלל גדולי קרקע, וכ״כ המ״מ בדעת הרמב״ם ה׳ שבת ס״ח ה״ז, והמגא״ה שבת סי׳ שט״ז ס״ק ט״ו, הלכך עובר במעי אמו, אעפ״י שאין לו חיות בעצמו ואינו יונק חיותו מן הקרקע, אלא תלוי בחיות אמו, ובמיתתה מת גם הוא, הרי הוא דומה לכשותא, דאע״ג דמסקינן בגמרא דמארעא קא רבי, דהא חזינן רקטלינן ליה להזימתא ומייתא כשותא עירובין כח,ב, מכל מקום אינה יונקת ישר מארעא, אלא דרך צנורא דהיזימתא, ובכל זאת חייב משום עוקר דבר מגדולו, והוא הדין לעובר. בזה מתורצים דברי רש״י דכתב: ״ואעפ״י שאינו מחובר לקרקע, כדאמרינן בעלמא מאוירא דבי״ שבת קז,ב רש״י ד״ה מיחייב.

1 דלדל - עקר שהפילתו על ידי דלדול זה:

2 בר המדורי אסברא לי - טעמא דהא מילתא:

3 כשותא - הומלון וגדל מתוך ההיזמי מריח הקרקע שההיזמי יונק ממנו:

4 מיחייב - ואף על פי שאינו מחובר לקרקע כדאמרינן בעלמא עירובין דף כח: מאוירא רבי:

« רש"י על שבת ק״ז ע״ב:י״א רש"י על שבת ק״ח ע״א:א׳ »